חוקים וגבולות
חוקים וגבולות:
חוקים וגבולות הם צורך התפתחותי בסיסי בגידול ילדים.
בעולם של שפע, אתגרים ובלבול, הבית אמור לשמש כעוגן של עקביות, יציבות, סדר והגיון.
זו משימה מאתגרת להציב חוקים וגבולות בעולם שבו לא פעם נדמה שהחופש המוחלט הוא “הדבר”.
אולם, ילד שגדל ללא חוקים וגבולות, חווה את העולם כמקום מציף, מבלבל ומסוכן.
באיזשהו מובן זה ממש כמו לטייל במזרח הרחוק בלי חיסונים מתאימים. הרי אף אחד מאיתנו לא יחשוב לשלח את ילדו לחוויה שעשויה לסכן את בריאותו הנפשית והפיזית. עם כל הרצון שיחוו חוויות של עצמאות, עדיין ישנם דברים שאמורים לקרות כדי שהחוויה הזו לא תהפוך לצרה צרורה.
ולכן, חופש בתוך גבולות הם הדרך האפקטיבית לגדל ילדים עם חשיבה עצמאית, עם יכולת בחירה, ועם הכנה נכונה לחיים “האמיתיים” שבחוץ.
לא פעם הורים מתייחסים לילדות כאל חוויה נפרדת מהחיים האמיתיים.
“יהיה להם מספיק זמן לעמוד בגבולות… עכשיו שיהנו” – זוהי גישה מנותקת מהמציאות.
הילדות היא ההכנה האמיתית לבגרות.
ילד שלא יחווה חופש בתוך גבולות, לא יידע להתאים את עצמו לחיים החברתיים בהווה ובעתיד.
חוקים וגבולות ברורים ועקביים מסייעים לילד לחוות תחושת ביטחון ושייכות במשפחה.
בחוויה שלו – יש מי ששומר עליו. ובתוך מרחב כזה אפשר לצמוח ולהתפתח.
פעם, בהורות הישנה, היו המון חוקים וגבולות.
ילדים גדלו באווירה משפחתית דחוסה ומכבידה.
ואז, כדי ליצור חוויה מתקנת, התגבשה הורות מתירנית שבה הילדים למעשה מנהלים את העולם.
זוהי משימה מאוד לא פשוטה עבור ילדים לנהל את העולם.
ולכן, הורות אפקטיבית היא זו שמאפשרת לילדים לחוות גבולות מבוססי ערכים,
שמלמדים את הילדים מה מותר ואסור אצלנו בבית, וזהים, מן הסתם, בכל תחומי החיים של הילד.
זו משימה די מאתגרת להציב גבולות בחיי המשפחה המודרנית.
בעיקר כשאנו ההורים מתקשים להיות ברורים ועקביים לגבי מה נכון או לא נכון למשפחה שלנו. לא פעם אנו מוצאים את עצמנו נכנעים לגבולות, או יותר נכון, חוסר גבולות בנושאים נרחבים. כמו למשל כל נושא המסכים (על כך במאמר נפרד).
לעיתים נתקשה להציב גבולות כי לא באמת עשינו תאום ציפיות עם עצמנו ועם בני הזוג שלנו. לרוב הורים מוצאים את עצמם נאבקים בינם לבין עצמם על איפה עובר הגבול.
פה ושם גם נאמץ גישה נוקשה או רכה מדי, תלוי באיזה בית גדלנו, או שניכנע לצורך העמוק שלנו שלא להיכנס לעימותים עם הילדים האהובים שלנו.
בקיצור, משימה לא פשוטה.
אבל לא בלתי אפשרית.
אז נכון שלכולנו יש חוקים שהם בבחינת “ייהרג ובל יעבור”, אולם רצוי ומומלץ לצמצם אותם למקומות בהם מדובר בנושאי בריאות, בטחון אישי ובטיחות.
שאר החוקים הביתיים מומלץ שיהיו מבוססי ערכים, עקביים, מועטים, חלים על כל בני הבית, ידועים מראש, ברורים, הגיוניים והוגנים.
כמובן שעם השנים, הגבולות יתעדכנו ביחס ישיר להתפתחות הילד ומעברים משמעותיים בחייו, כמו למשל גיל ההתבגרות, שמצריך התבוננות ייחודית.
יש לקבוע את החוקים והגבולות בשיתוף פעולה מקסימלי, בהתייעצות ותוך כבוד הדדי לכל בני הבית. מומלץ לתקשר אותם בטון מכבד.
כאשר הילדים בוחרים לשתף פעולה ולכבד את גבולות הבית – יש לעודד אותם בנדיבות.
כאשר לא מתקיים שיתוף פעולה – יש להפעיל תוצאות הגיוניות.
ובדיוק בשביל זה אני כאן.
מוזמנים לקרוא את המאמר העוסק בתוצאות הגיוניות ולפנות אליי אם תזדקקו לדיוקים והדרכה.
